סטמה, הבת הטורקית: סיפור לילדי הנצרים“, מאת ברת, הוא סיפור בדיוני שנכתב ככל הנראה בשלהי המאה ה-19. הסיפור מעקב אחר סטמה, בת טורקית צעירה שחייה בבלגרד, ומתאר את הדרך שבה היא מתמודדת עם נסיבות קשות בחייה – בהן הדרכון הנוקשה של אביה, מות אמה בגיל צעיר, והמתחים החברתיים בין נצרים למוסלמים. בחלק הראשון של הסיפור מוצגת הרקע של סטמה וחייה בשנותיה הראשונות; היא גדלה בבית אביה, שהיה סוחר טורקי אמיד. סטמה מתבוננת בחברותיה עם בת נצרית מקומית בשם גולי, ומדגישה את האינטראקציות הבלתי אגרסיביות שביניהן, כמו גם את ההבדלים בחינוך התרבותי שלהן. עם התפתחות העלילה, סטמה מתמודדת עם גורמים אלימים שנגרמו על ידי המלחמה – בהם נפילת העיר לידי הכוחות הנצרים – ומשקפת את פחדיה מהעבדות והאובדן. הסיפור מציג את מסעה האישי של סטמה לאורך תקופה זו, ומדגיש את ההשפעה ההדדית של הזהויות הנצרית והטורקית בתקופת מתח.