החכמה השמחה“ (La Gaya Scienza) של פרידריך וילהלם ניצше היא יצירה פילוסופית שנכתבה בשלהי המאה ה-19. הטקסט מציג את החיפוש של ניצше אחר תמונות בנוגע לקיום, למטבע האנושות ולתפקידה של הצחוק והשמחה בחוויה האנושית. הוא משמש כגשר בין יצירותיו הראשונות לספרו המפורסם יותר, “כך דיבר זרתוסטרה“, ומביא לידי ביטוי את מחשבותיו המתפתחות בנוגע למוסר, לידע ולתמצית החיים עצמם. הפתיחה של “החכמה השמחה“ מכינה את הבסיס לחקר פילוסופי מעמיק בנוגע למורכבויות הקיום. ניצше מתחיל בהסתכלות על המאבק התמידי של האנושות על הישרדות ומשמעות, וטוען כי אפילו ה“רעים“ שבמטבע האנושי יכולים לתרום באופן חיובי לשימור המין. הוא מביע ביקורת על המוסרים והערכים המסודרים, ומציע כי הם לעתים קרובות מסתירים את ההיבטים ההפוך והאינסטינקטיביים של החיים האנושיים. בנוסף, ניצше מציג את המושג של “חכמה שמחה“, וטוען כי צחוק משמעותי, שמתבסס על הבנת האבסורדים שבחיים, הוא בלתי נפרד מהגדלה האישית והקולקטיבית. בסיכומו של דבר, הטקסט משקף את אמונתו של ניצше בכוחו של האדם לעצב את הבנתו של הקיום, למרות הסתירות והאתגרים המובנים שבו.