״חוק התופעות הנפשיות״ מאת תומסון ג׳יי. הדסון הוא פרסום מדעי שנכתב בסוף המאה ה־19. הספר מבקש לבסס השערת עבודה מקיפה לניתוח ולסיווג של תופעות נפשיות שונות, ובהן היפנוטיזם, ספיריטיזם ותרפיה נפשית. הדסון שואף לגשר על הפערים במדע הפסיכולוגיה באמצעות הטענה שביטויים נפשיים רבים, הנראים לכאורה שונים זה מזה, קשורים באמצעות עיקרון כללי שניתן להבין ולחקור באופן שיטתי. חלקו הפותח של החיבור מניח את היסודות לפרויקט השאפתני הזה באמצעות ניסוח הצורך בהשערה מאחדת בפסיכולוגיה, בדומה להשערות בתחומים מדעיים אחרים כגון פיזיקה וכימיה. הדסון טוען שללא מסגרת כזו, תופעות פסיכולוגיות נותרות כאוטיות ובלתי מובנות. הוא מציג במהרה את מושג הדואליות בתהליכים הנפשיים של האדם, ומניח את קיומה של ״תודעה אובייקטיבית״ המקיימת אינטראקציה עם העולם הפיזי באמצעות החושים, ושל ״תודעה סובייקטיבית״ הפועלת מחוץ למגבלות אלה, במיוחד במצבי היפנוזה. דואליות זו חיונית להבנת העיסוק המעמיק יותר של הספר באופן שבו התודעה האנושית מנווטת בתופעות נפשיות ומבינה אותן.