הגן בלי חומות“ מאת קונינגסבי דוסון הוא רומן חצי-אוטוביוגרפי שנכתב בתחילת המאה ה-20. הסיפור מתמקד בזיכרונות הראשונים של הגיבור הצעיר, אשר אינו מכונה בשמו, וחוקר נושאים כמו ילדות, אובדן הורים והחיפוש אחר חופש מחוץ למגבלות החברה. הספר מסופר מנקודת המבט של ילד המעריך את אמו, את עונייהם ואת המורכבויות הרגשיות שמאפיינות את חיי משפחתו. בהתחלה, הספר מציג לקורא את הזיכרון הראשון של הגיבור – רגע רך עם אמו שהופך לזיכרון כאבי של אובדן ותשוקה. ככל שהסיפור מתפתח בין ילדותו בלונדון לסטוק ניואינגטון, אנו למדים על הקשיים שעבר אביו כסופר ועל המורכבויות הנסתרות בחיי משפחתם. הגיבור מצייר באופן חיוני את החיים שמחוץ לגן המוקף חומות, וחולם על גן אסרחון ללא חומות – מה שמשקף את רצונו בחופש ובהרפתקאות. מוקדם מדי, אמו מתה, וילדותו נעטפת בענני אבל; אך החוויות שלו עדיין מתוארות באופן חיוני, באמצעות תיאורים בוטניים וההנאות הפשוטות של הטבע. בעת שהוא מתמודד עם תחושות הנטישה, מתחילה להתפתח עליה אינטרוספקטיבית שתסייע לו לחקור את מערכות היחסים שלו ואת השאיפות שלו לאורך כל הרומן.