"הספרים הקדושים והספרות הקדומה של המזרח, כרך 6" מאת צ'ארלס פ. הורן הוא אנתולוגיה מדעית שנכתבה בראשית המאה העשרים. כרך זה הוא חלק מאוסף מקיף הבוחן את הספרות ואת התרומות ההיסטוריות של הציביליזציות הערבית, המורית והטורקית בימי הביניים. הוא מדגיש את ההשפעות הספרותיות והתרבותיות שנבעו מהתפשטות האימפריה הערבית, ומתמקד בסופרים בולטים שונים וביצירותיהם שהשפיעו על המחשבה ועל המורשת האסלאמיות. פתיחת הכרך מכינה את הקרקע בדיון על האופן שבו תורתו של מוחמד התפשטה והקימה ספרויות מגוונות ברחבי המזרח התיכון ומעבר לו. היא מדגישה את תפקידו של הקוראן כטקסט יסוד ומתארת כיצד התפתחה הספרות באזורים דוברי ערבית, וכן בצפון אפריקה ובספרד, תוך שזירה של נושאים דתיים, היסטוריים ופילוסופיים. המבוא מציג סקירה של דמויות בולטות כגון מסעודי, אל-ע'זאלי ואבן רושד, וסולל את הדרך לחקירה מעמיקה יותר של כתבים ספציפיים, ובכלל זה ה"סונן", "השדות הזהובים" ו"המקהלות" של אל-חרירי, המסמנים את הסינתזה של הצורה הספרותית והביטוי התרבותי בהקשר של הציביליזציה האסלאמית בימי הביניים.