«הילד בהתפתחות האנושות» מאת ג׳ורג׳ הנרי פיין הוא חיבור היסטורי שנכתב בראשית המאה העשרים. היצירה מעמיקה בתפיסות המשתנות כלפי ילדים וביחס אליהם לאורך ההיסטוריה, ובוחנת עמדות חברתיות, מנהגים ואת הופעתו האיטית של גישה הומניטרית לרווחת ילדים בתרבויות ובתקופות שונות. הספר חשוב בזכות סקירתו המקיפה של תולדות הילדות, שלעתים קרובות הוזנחו, ובשל מטרתו להאיר כיצד התקדמה הציוויליזציה ביחסה לצעירים. בפתח הספר מופיעה הקדמה מאת ד״ר א׳ יעקובי, המכירה בתרומתו הייחודית של הספר לשיח על זכויות ילדים ורווחתם. הוא מדגיש כי הרהורים היסטוריים על מעמדם של ילדים זכו במידה רבה להתעלמות בספרות הקיימת, ובכך נוצר פער משמעותי. פיין מכין את הקרקע לבחינה מפורטת של התפתחות העמדות החברתיות כלפי ילדים, וטוען כי חיבה אימהית היא יסוד לאלטרואיזם האנושי. הוא רומז למארג הגומלין המורכב בין תנאים כלכליים, נורמות חברתיות והיחס לילדים, ומציע שהספר יתעד את הקשרים הללו לאורך ההיסטוריה כדי להמחיש את המעבר ההדרגתי מברבריות להתייחסות אנושית יותר לזכויותיהם של ילדים ולדאגה לרווחתם.