"מיתוסים של סין ויפן" מאת דונלד א. מקנזי הוא עיון מדעי במיתולוגיות המושרשות בתרבויות סין ויפן, שנכתב ככל הנראה בראשית המאה העשרים. כרך זה מבקש להעניק תובנות בדבר מקורותיהן והתפתחותן של ציביליזציות אלה, ובוחן את ההשפעות השזורות זו בזו מתרבויות עתיקות שונות ואת מורכבותן של מערכות האמונה שלהן. הספר שואף לפענח כיצד רעיונות תרבותיים התפשטו והתמזגו לאורך הזמן, ועיצבו את שטיח המיתוסים העשיר במזרח הרחוק. פתיחת הכרך מניחה יסוד מקיף להבנת חשיבותה של המיתולוגיה בתרבויות הסינית והיפנית, וחושפת את הזיקה ההדדית בין מיתולוגיותיהן לבין ציביליזציות עתיקות אחרות. היא דנה בתוצאות של מגע והחלפה תרבותיים, וממחישה כיצד מיתוסים אינם מבודדים אלא תוצרים של חוויה אנושית רחבה החוצה גבולות גאוגרפיים. מקנזי מבקר את התפיסה של בידוד תרבותי מוחלט בסין וביפן, ומדגיש כי אמונות, מנהגים וסמלים רבים הנמצאים בתרבויות אלה התפתחו באמצעות הטמעת רעיונות מהשפעות מגוונות, ומרמז כי בחינה מעמיקה של המיתולוגיה משקפת בסופו של דבר את המורשת המשותפת של האנושות.