„Storia degli Italiani, כרך 15” מאת צ'זארה קאנטו הוא חיבור היסטורי שנכתב בסוף המאה ה־19. כרך זה עוסק ככל הנראה בהתפתחות הלשונית והתרבותית של השפה האיטלקית ובמקורותיה, ובתיאוריות הנוגעות להתפתחות השפה האיטלקית המדוברת מן הלטינית. הוא בוחן לעומק את השפעתם של ניבים ושפות שונים שהיו קיימים באיטליה, ומתחקה אחר התמורות ההיסטוריות שעיצבו את האיטלקית המודרנית. פתיחת החיבור מציגה מבוא לחקר השפות ולתהליך התקשורת בין בני האדם. היא מתחילה בדיון בתנאים הפיזיולוגיים והשכליים הנחוצים להתפתחות השפה, תוך הדגשת ההבדלים בין בני האדם לבעלי החיים. קאנטו מציג שלוש תיאוריות מרכזיות בנוגע להתפתחות השפה האיטלקית, ומהרהר בשינויים ההיסטוריים מלטינית לשפה המדוברת. הוא מדגיש את החשיבות שבמעקב אחר השינויים הלשוניים לאורך הזמן, וטוען שהאיטלקית התפתחה באופן טבעי מן הלטינית ולא הופיעה בפתאומיות כתוצאה מהשפעות חיצוניות, ובכך מכין את הקרקע לבחינה מעמיקה יותר של הניבים ושל ההקשרים ההיסטוריים שלהם ברחבי איטליה.