ההנאה והכאב שבאהבה בין נשים“ מאת אמילי קנוף הוא רומן ארוטי שנכתב בשלהי המאה ה-19. היצירה בוחנת את הרצון ההומוסקסואלי של נשים בחברה מודרנית, ועוקבת אחר פליסיטה, המספרת המעוררת הערצה, ואחר אדיטה, אהובתה הקסומה. כאשר ההערצה הופכת לתשוקה, נגעת וביטחון עצמי מופרז, הסיפור מציע אזהרה מפני הגבולות של האהבה. הוא משלב בין התוויחויות אישיות, רומנטיקה ושערוריות חברתיות. בתחילת הרומן מוצגת דיווחת עיתון על פרשת הבזבוז בה נעשה שימוש בספר, לצד מقدמה המזכירה את סאפו ומציגה את הסיפור כאזהרה מפני “אהבה בלתי מובנת של נשים“. לאחר מכן מוצגת פליסיטה, אישה אמידה ומעריצת אמנות, המפגשת את אדיטה במסיבת מסכות; ידידותיהן העמוקה הופכת במהירות לרומנטיקה, המתגלית ביצירות אמנותיות וברגעים אישיים. בחופשה בחוף הים, פליסיטה נמשכת לקונטסה אוגני, מה שגורם לכאב בלב אדיטה; לאחר מכן השתי מתפיישות שוב ומעמיקות את קשרן בטירה ליד נהר הריין. בנסיעה לאיטליה, הן משתתפות ב“לילה של נשים אריסטוקרטיות“, שבו מתגלות התנהגויות חריפות; אדיטה מעוררת במשחק את קנאת פליסיטה, לפני שהשתי מתאחדות שוב. בחזרתן לבית, הן מקדישות את זמנן לרישום ציורים ולמוזיקה, לאימונג תלמידים, ובהמשך מקבלות את המרקיזה מוונציה וחברתה – שם מסתיים הקטע.