״Hauska tutustua!״ מאת Tatu Pekkarinen הוא יומן מסע הומוריסטי שנכתב בראשית המאה ה־20. הוא עוקב אחר פזמונאי פיני חד־לשון ובן לווייתו הפסנתרן מאטי, כשהם חוצים את האוקיינוס האטלנטי וחוקרים את אמריקה בשילוב של שנינות, סאטירה והתבוננות בהתנגשויות תרבותיות. המוקד הוא ככל הנראה במפגשים עם ניו יורק ועם המערב התיכון, בקהילות הפיניות־אמריקאיות ובמאבק בין בידור קליל לבין ציפיות מפלגתיות. הקוראים יכולים לצפות לשרטוטים מלאי חיים, לבדיחות מהירות ולהשקפות נוקבות על נימוסים, שפה ופוליטיקה. פתיחת הספר מתארת את יציאתו של המספר מהלסינקי שטופת השמש, מבט מזלזל בסטוקהולם הקודרת, וחצייה עליזה של האוקיינוס האטלנטי באונייה Gripsholm, שהייתה מלאה בהתלוצצויות ובמוזיקה. ההגעה לניו יורק מביאה עמה הליכי הגירה, נסיעה מטלטלת ברכבת התחתית, הצצות ראשונות בפינְטָאוּן, ולילה כאוטי בתיאטרון רוקסי העצום, שבו צחוקו של המספר בעיתוי גרוע עצר את המופע לזמן קצר. ברובע הפיני של הארלם הוא משרטט את היריבות העזה בין אולמות Työväentalo ו־Työn Temppeli ואת הדרישה שהאמנים יצהירו על השתייכותם הפוליטית, אפילו כאשר מאכער חביב בשם מיקו מסייע להשיג להם הזמנות להופיע. מכיוון שהזמן דוחק בהם, השניים יוצאים לאוהיו, שם התוכנית הקלילה והא־פוליטית שלהם מאכזבת קהלים המשתוקקים לעקיצות פוליטיות ולמופע ראווה. ברכבת איש תיאטרון שהתפכח מתרעם על הפלגנות; בבאפלו הם נתקלים בלכלוך ובהצעה דיסקרטית למשקה בלתי חוקי; ובאשְטָבּוּלה טעות בהחלפת אמצעי התחבורה מאלצת אותם לנסוע במכונית לוורן. החלק מסתיים בקבלת פנים צוננת נוספת מצד קהל שעבר פוליטיזציה, ובהצעתו של פזמונאי מקומי לשיר מוכח בשם “Western boy”, שנועד לכבוש את לב הקהלים הפיניים־אמריקאיים.