Locura y muerte de Nadie : Novela
על הספר
Locura y muerte de Nadie מאת בנחמין חרנס הוא רומן שנכתב בתחילת המאה העשרים. זהו חקירה מודרניסטית ואינטרוספקטיבית של זהות ושל אלמוניות בעיר שוקקת, המתרכזת בחואן סאנצ'ס אי סאנצ'ס, איש המשוכנע שהוא "Nadie", ובארתורו, המשקיף קר-העין הנמשך למסלולו. דרך בנקים, ברים, חדרי שינה וקברטים בוחן הספר את אי-יציבות העצמי, את משיכת ההמון ואת פיתויי התשוקה. פתיחת הרומן מציגה את ארתורו פוגש את חואן באולם בנק קדחתני, שם מספרים, מכונות ומחירי סחורות מטשטשים בני אדם לטיפוסים, עד שחואן מגלה חתימה מקועקעת על חזהו — הוכחתו הנואשת לקיומו. על כוס משקה מתוודה חואן על אימתו מאי-היות, בעוד ארתורו, מפקח ביטוח, דוחק בפעולה על פני הפשטה. חוט מקביל עוקב אחר פרשת האהבים החשאית של ארתורו עם רבקה, שנוכחותה החושנית מנוגדת לדיבור על מהות וקיום; כשהוא מבקר אחר כך בביתו של חואן לארוחת ערב, רבקה מופיעה כמטילדה, אשתו של חואן, וטבלו ארבע-נפשות מתוח עם בן-הדוד החצוף אלפרדו מתגבש במקומו. לילה בקברט מעמיק את משבר הזהות: חואן "מזוהה" לרגע, רק כדי להידחות כשהאישה מבינה שאינו האיש שחשבה, והוא נותר לבכות שהוא "Nadie". הפרק נסגר בתקווה פתאומית — הזמנה מרוזנת מונטה אסול — שחואן תופס כמקור אצילי אפשרי לעגן בו את עצמיותו המתנדנדת.
