"The Essays of Arthur Schopenhauer: the Wisdom of Life" מאת ארתור שופנהאואר הוא אסופה פילוסופית שנכתבה בראשית המאה ה-19. היצירה בוחנת את מהות האושר ואת האופן שבו יכולים יחידים לטפח חיים מלאי סיפוק באמצעות הבנת שלושה היבטים עיקריים: אישיות, רכוש ומעמד חברתי. גישתו של שופנהאואר מדגישה את ההשתקפויות הפנימיות של אופיו של האדם על פני אותות ההוקרה החומריים או החברתיים שעשוי להשיג. בתחילת הספר מציג שופנהאואר את המושג "Eudaemonology", המשמש כחקר האושר וכאמצעים להשגת קיום מהנה. הוא מתווה את טיעונו היסודי שלפיו אושרו של אדם נקבע בעיקר על ידי מה שהוא בתוכו — כלומר אופיו, בריאותו ושכלו — ולא על ידי גורמים חיצוניים כגון עושר או מוניטין. בחלק פתיחה זה הוא מבקר את נטייתם של יחידים להישען על שיפוט חברתי ועל אישור חיצוני לשם אושרם, ומדגיש כי סיפוק אמיתי נובע מחיים פנימיים בריאים ומפותחים היטב.