הילדים הנודדים הקטנים" מאת ז'אן מרסל היא יצירה בדיונית שנכתבה ככל הנראה בשלהי המאה ה-19. הסיפור מספר על שני אח ואחות יתומים, צ'זאר ואימה, החיים בקשיים ועוני בפריז, ומכירים את חייהם דרך מכירת פרחים כדי לשרוד. הם מסתמכים על חברם היחיד, בלתזאר – כלב חכם אך לא מטופח, שנשאר אמין להם למרות הנסיבות הקשות. בתחילת הרומן מצוירים חייהם הקשים: הם נודדים ברחובות פריז, מכירים פרחים וחולמים על חיים טובים יותר. לעתים קרובות צ'זאר שואל את אביהם המנוכל על העבר שלהם, אך ג'וזף מדחיק תמיד את שאלותיהם. ביום אחד, בעת שמנסים לקבל כסף כדי לשרוד, האח והאחות מקבלים פריט זהב מאישה טובת לב, מה שממלא אותם בתקווה. למרות זאת, חמדנותו וקרואתו של ג'וזף מכיבות מהר את כל השמחה שהייתה להם. בסופו של דבר, מסעם מוביל אותם לפגישה מקרית עם תושבי כפר טובי לב, המקבלים אותם בביתם ומציעים להם חיים טובים יותר ומלאים בתמיכה.