שמונה עשר שירים" מאת קוסטאבי גרוטנפלט היא אנתולוגיה של שירים וזמרות עממיים פיניים, שנכתבה בשלהי המאה ה-19. אנתולוגיה זו מציגה יצירות של שוררים שונים, בהם פאאו קורהונן ופייטרי ונאננן, ומביאה לידי ביטוי את המסורת המילולית העשירה של הספרות הפינית. הספר מתמקד בנושאים כגון הזהות הפינית, השפה והתרבות, ומציע תובנות לגבי ההקשר החברתי וההיסטורי של אותה תקופה. הפרק הראשון של האנתולוגיה מכניס את הקורא לעולם השירה הפינית, מציג את המשתתפים העיקריים ומלמד על הנושאים המגוונים שביצירותיהם. הפרק מתחיל במלה פנים שמדגישה את החשיבות שבהשתמרות ובהצגת האמנות העממית, בניגוד ליצירותיהם של אליטות משכילות. המלה פנים מסבירה על התרומה הספרותית של פאאו קורהונן, מציינת את חייו ואת הנושאים המרכזיים ביצירותיו – כמו התבוננות בחברה והשקפות אישיות על נושאים כגון אלכוהול והזהות הפינית. הטקסט מציג את השילוב הייחודי שבין סיפור סיפורים לשירה של קורהונן, ומראה כיצד הוא מצליח לתפוס את התוכן והרגשות של חיי האנשים הפשוטים בשיריו.