הבת של הארכידיוק” מאת קמילו קאסטלו ברנקו הוא רומן שנכתב באמצע המאה ה-19. היצירה חוקרת את היחסים המורכבים בתוך משפחת סוחר פורטוגלית, ובמיוחד את הרגשות האסורים שבין הסוחר אנטוניו ז’וזה דה סילבה לבין הצעירה רוזה גילרמינה, בתו של ארכידיוק. הסיפור מביע ביקורת על הנורמות החברתיות וחוקר נושאים כמו תשוקה, חוב והמגבלות שנוצרות מנישוא. בתחילת הרומן אנו מכירים את אנטוניו ז’וזה דה סילבה, סוחר אמיד אך לא מרוצה, שמפתח רגשות עמוקות לרוזה היפה והבתולה, בעלת ה-15. רוזה חייה תחת השגחת אביה, הארכידיוק, אשר מصر על למצוא לה נישוא מתאים על ידי הכנתה לאיחוד עם אנטוניו. למרות זאת, רוזה מתנגדת לכך ומעדיפת להימנע מגורל זה; היא אף מביעה נכונות להיכנס למנזר כאופציה אחרת. המתח הזה מכין את הזירה לסיפור של אהבה לא מוחזרת, ללחץ חברתי ולתשוקה הצעירה לאוטונומיה – תשוקה שמתבטאת בשיחותיה של רוזה עם חבר מקומי בשם ז’וזה בנטו, ובהתכתשויות החשאיות שביניהם. הסצנה הראשונה מספקת אווירה דרמטית וחיות לקונפליקטים ולהתרגשויות העומדים להתרחש בהמשך.