היסטוריה של הרציונליזם באיטליה, כותר 2 (מתוך 6)" מאת לואיג'י לנצי היא ספר היסטורי שנכתב ככל הנראה בתחילת המאה ה-19. כותר זה מתמקד בהתפתחות הרציונליזם באיטליה מתקופת הרנסנס ועד סוף המאה ה-18, ובפרט בבתי הספר האמנותיים של רומה ונאפולי. הטקסט מעמיק בחקר התפתחויותיה של תנועות אמנותיות שונות ושל אמנים בודדים, ומספק תובנות לגבי ההקשרים התרבותיים וההיסטוריים שבהם הם יצרו. בתחילת הכותר, לנצי מציג את השאלה המעוררת מחלוקת בנוגע לבית הספר האמנותי של רומה, וחושב על חוקיותו בהשוואה לבתי ספר אמנותיים מפורסמים אחרים כמו אלה של פלורנצה וונציה. הוא מדן על מקורותיהם ותרומותיהם של אמנים בולטים כמו ראפאלו, ומבליט כיצד בית הספר האמנותי של רומה, למרות מספר האמנים המועט יותר שלו, יצר סגנון משפיע אשר התאפיין בכבוד עמוק לעת העתיקה הקלאסית. לנצי מספק את הרקע ההיסטורי הדרוש להבנה מעמיקה יותר של התפתחויות האמנות באיטליה, ומציין אמנים, עקרונות אמנותיים ומורשות אמנותית שונים.