טיטניק שאינו יכול לטבע: כל אונייה צריכה את סירת החילוץ שלה" מאת ג'. ברנרד ווקר, היא בחינה ביקורתית של בטיחות המסעות הימיים, העוסקת במפורש בפגמי הבנייה שגרמו לאסון הטיטניק. הספר נכתב בתחילת המאה ה-20 וטוען כי הדגש על מהירות ורווחה בבניית אוניות מודרניות פגע בבטיחות, ומציע לחזור באופן שיטתי לעקרונות הבטיחות הבסיסיים שהיו נהוגים באוניות מוקדמות יותר, כמו ה-Great Eastern. מטרת המחבר היא להדגיש את הצורך החיוני בעיצובים בטיחים יותר של אוניות, על מנת למנוע טרגדיות כמו טביעת הטיטניק. הספר מציע ניתוח עמוק של הגורמים שתרמו לטביעה המהירה של הטיטניק לאחר התרסקותה באייסברג, ומדן על הרגש השגוי של ביטחון שנוצר מגודלה העצום של האונייה ומהמאפיינים הבטיחותיים המתוחכמים שהיו בה, אשר לא הצליחו למנוע את האסון. ווקר מציין פגמים קריטיים בעיצוב האונייה, כמו אי-דיוקם של החדרים המבודדים מהמים והתקנות הלא מתאימות ששלטו בבטיחות האוניות. הוא מדגיש את החשיבות שבחזרה ליישום תקנות בטיחות אפקטיביות, ובמיוחד את הצורך שאוניות ייבנו בצורה שתאפשר להן לשמש כסירות חילוץ של עצמן, מה שיפחית את התלות בסירות חילוץ וישפר באופן כולל את בטיחות המסעות הימיים.