ג'ינברה, או היתומה מנונציאטה", מאת אנטוניו ראניירי, היא רומן שנכתב באמצע המאה ה-19. הסיפור מדובר על ג'ינברה, יתומה צעירה אשר חייה מלאים בסבל ונטישה במסגרת בית יתומים קשה בנאפולי. הספר חוקר בעומק נושאים כמו חינות, צדקות והמאבקים שאיתם מתמודדים החלשים ביותר בחברה. הפרק הראשון של הרומן מציג לקוראים את ההתחלות הטרגיות של ג'ינברה, ומדגיש את חוסר הידע שלה בנוגע למוצאה ואת הפגיעות הנפגעת מידי האנשים הקשים שטיפלו בה בבית היתומים. מהזיכרונות הראשונים שלה של כאב והזנחה, ועד להתעללות שהיא סובלת ממנה, מוצגת באופן עצבני המצב הקשה שבו נמצאת ג'ינברה. הסיפור מתאר באופן חיות את חוויותיה של נטישה ואת החורבנות שמקיפות אותה, ומסדיר את הרקע לקשיים שעוד עתידה להתמודד איתם. במהלך הדרך שבה ג'ינברה מתמודדת עם חייה הטרשיים, הקוראים מקבלים תובנה לנושאים החברתיים של אותה תקופה, במיוחד בנוגע ליתומים ולטיפול שהם קיבלו בחברה.