האסלאם של מוחמד" מאת סי. חודה בוכש הוא בחינה אקדמית של שורשי האסלאם ושל הלימודים של הנביא מוחמד, ונכתב בראשית המאה ה-20. מטרת הספר היא לחקור את מהות האסלאם כפי שהופצה במקור, ללא הוויכוחים התאולוגיים שהתפתחו מאוחר יותר וללא ההשפעות התרבותיות שנוספו לאורך הזמן. הספר מתמקד בהקשר החברתי-דתי של ערב הפרה-איסלאמית, ובהלימודים החדשניים שהביא מוחמד אשר שינו את חיי העם הערבי. בטקסט זה, בוכש מפרט באופן מדויק את התנאים ששררו בערב לפני הופעת האסלאם, ומציין את השבטיות, האמונות הפגאניות והחוסר בערכים מוסריים שהיו מאפיינים של החברה. הוא מתחקר את השפעת היהדות והנצרות על המחשבה הערבית, וכן מזכיר את שרידי המסורות הפרה-איסלאמיות שהתמזגו בטקסים האיסלאמיים. מרכזיים בלימודים האיסלאמיים, כפי שמציג בוכש, הם הרעיון של אחדות אלוהים המוחלטת (מונותאיזם), הקמת אחריות מוסרית כלפי אחרים, והצורך באחדות קהילתית שחורגת מהשייכויות השבטיות. המחבר מסביר כיצד האסלאם, באמצעות עקרונותיו הבסיסיים כמו התפללה, נדבות, צומה ועלייה לרגל, יצר את התחושה של אחווה ודיסциплиנה מוסרית ששינתה את חיי החברה הערבית ופתחה את הדרך להתפשטותה המרשימה.