הביבליה הקדושה, המכילה את העתיק והחדש”, מאת ז’ואאו פריירה ד’אלמיידה, היא טקסט דתי שנכתב בתחילת המאה ה-20. מהדורה זו משמשת כתרגום לפורטוגלית של הביבליה, והיא אוספה בזהירות על מנת להציג הן את העתיק והן את החדש. המטרה העיקרית של יצירה זו היא לאפשר לקוראים הבנה שלם של הטקסטים הביבליים, במקביל להפניות והערוכות המסייעות בהבנת ההקשר. החלק הראשון של התרגום מציג את סיפור הבריאה בספר בראשית, המתאר בפרט את יצירת השמיים והארץ על ידי אלוהים, את היווצרות האור והחושך, וכן את יצירת האדם בדמותו. הסיפור מספר על הקמת גן העדן, על הכנסת אדם וחווה לשם, ועל הדילמות המוסריות החשובות שהם עומדים בפניהן – כמו התאווה של הנחש והפיתוח מהקדושה. החלק הזה מספק את הרקע לחקר נושאים כמו בריאה, חטא וברית אלוהית – יסודות בסיסיים שמהווים את ליבת הסיפור הביבלי.