השיטה האובייקטיבית" מאת רמון טורו היא חיבור פילוסופי שנכתב בראשית המאה ה-20. הספר עוסק ביחס שבין תופעות פסיכולוגיות לבסיסיהן הפיזיולוגיים, ומדגיש את החשיבות שבהבנת ההשפעה ההדדית בין שתי התחומים אלו באמצעות שיטות אובייקטיביות. טורו מתנגד לגישות הפסיכולוגיות הבלתי אובייקטיביות, ומציע נקודת מבט אינטגרטיבית יותר שמכירה בחשיבות הראיות הניסיוניות להבנת התהליכים הנפשיים. בפתיחת הספר מוצגת דיון בעדויות ומגבלות של הגישה האינטרוספקטיבית לפסיכולוגיה. טורו מבקר בנטיות נפוצות של מדענים פסיכולוגים אשר מסתמכים בלבד על התבוננויות בפעילות המחשבה, ללא התחשבות בהתנאים הפיזיולוגיים שמקורם בהן. הוא משתמש בפרופורציות פילוסופיות ומדעיות שונות, ומביא את דעותיהם של מחקרים כמו אלו של דבליו ג'יימס וה. אבינגהאוז כדי להדגיש את הנחוצות בהקשרת מערכות סיבתיות בין מצבים פסיכולוגיים לפיזיולוגיים. דרך הבחינה הזו, הוא מכין את הקרקע להבנה שלמה יותר של התהליכים הנפשיים המגדירים את החוויה האנושית.