הרוח של שארלוט קרי, וסיפורים אחרים“ מאת פלורנס מריאט היא קולקציה של סיפורים קצרים שנכתבו בשלהי המאה ה-19. הסיפורים מכוונים לעולם העל-טבעי ולדרמות משפחתיות, והם חוקרים קנאה, אשמה ואת היכולת של רגשות נפגעים להישאר בחיינו גם לאחר מותנו. בסיפורים הראשונים בקולקציה מופיעים, למשל, מוציא ספרים שמתעכב על אהבתו הקודמת שכיהנה בתוכו ועל הדרך שבה התנהג לא טוב כלפיה; ורופא מלונדון שחוויית המנוחה שלו באזור כפרי הופכת לסיפור של חזרות מקבריות וטרגדיה משפחתית. הסיפור הראשון בקולקציה מספר על מר סיגיסמונד בראגט, מוציא ספרים טרי-נשוי שבעבר עודד את התקוותיה של הסופרת שארלוט קרי. לאחר מותה, עובדיו, בני משפחתו ובסופו של דבר אשתו נוכחים בהופעותיה המטרישות; הרוח מופיעה במשרדו ואז נעלמת, מה שמוביל אותו להפסיק את עסקיו, מכיוון שהוא מבין ששארלוט עמדה בהבטחתה ל“ראות” את אשתו. הסיפור הבא מספר על רופא שמחפש מנוחה באזור רושמייר הנידוד, שם הוא, אשתו ג’יין ועובדי הבית שומעים צעדים חרישים, בכי וקולי אקדח; הפחד מגרה אותם להימלט למלון. שם, אשת הבעלים מספרת את העבר הקשה של הבית: בעל הבית, גרינסלייד, ירה בבתו אמילי על המדרגות והתאבד; הקולות הליליים הם למעשה חזרה על אותה סצנה מקברית.