The Nicomachean ethics of Aristotle
על הספר
אתיקה של אריסטוטל” היא חיבור פילוסופי בסיסי שנכתב במאה ה-4 לפנהס. יצירה זו מהווה הערכה שלמה של הפילוסופיה המוסרית, ועוסקת במהות האופי הטוב, המעלות האנושיות ובסופו של דבר בשלום הנפש – אותו אריסטוטל מזהה כמטרה העיקרית של התנהגות האדם. הטקסט הוא חלק מהדיונים הרחבים יותר של אריסטוטל על התנהגות אנושית, ובשילובו עם חיבורו “הפוליטיקה”, הוא מציע תמונה שלמה של החיים המוסריים והאזרחיים. הפתיחה של החיבור מציגה את הנושאים המרכזיים של האתיקה בהקשר של התנהגות אינדיבידואלית בחברה. אריסטוטל טוען כי כל פעילות מופנית למטרה טובה מסוימת, ושהשלום הנפשי הוא המטרה הסופית שאחריה מחפשים בני אדם. באמצעות ניתוח מעמיק של שלל אורחות חיים – כגון השתלטות בהנאה, כבוד והרהבה – אריסטוטל ביקר בדרך מעמיקה בהנחות הרווחות בנוגע לשלום הנפש. הוא מדגיש את חשיבות המעלות האנושיות, אשר מושגות דרך הרגלים והתנהגויות מתוכננות; בכך הוא משלב בין האתיקה לבין ההיבטים הפרקטיים של חיים טובים והתנהגות אזרחית נכונה בתוך הקהילה. המובחר מהחיבור מדגים את שיטת המחקר הפילוסופי של אריסטוטל, ומספק את הבסיס לבחינתו העמוקה של המעלות המוסריות ויישומן בחיי היומיום.
הערות
דף ויקיפדיה על הספר זה: en.wikipedia.org/wiki/Golden_mean_(philosophy))
