הטירה של לה בל-או-בווא-דורמנט" מאת פייר לוטי היא רומן שנכתב בשלהי המאה ה-19. הסיפור מערער על נושאים כמו נוסטלגיה, מורשת משפחתית והזמן שחולף, ועוקב אחר המסע של הדמות הראשית להחזיר בית אבותי שאבד במהלך השנים. מרכזי בסיפור הוא הקשר הרגשי העמוק של הדמות לעבר, והתבונות שלה על ילדותה, בשילוב עם מערכת היחסים שלה עם בנה. הפתיחה של הספר מציגה אווירה מחשבתית, כאשר המספר מעיין בחשיבותו של בית משפחתי שנמצא בבעלות אבותיו ההוגונוטים, אותו הוא רכש לאחר שנים רבות של חיפוש. במהלך הנסיעה עם בנו, המספר מתזכר בזיכרונותיו הראשונים הקשורים לבית ולאי שעליו הוא ממוקם. אולם, הנסיעה בחורף הגשום מעוררת אווירה של מלנכוליה, כאשר הוא מתמודד עם השינויים שהזמן גרם להם בנוף ובזיכרונותיו. ככל שהם ניגשים לבית אבותי, המספר מתאר את התחושות המעורבות שלו – ציפייה וחשש – בהבנה שהבית נראה כעת כאנדרטת עבר שנרדמה.