"The Religion of Ancient Rome" מאת Cyril Bailey הוא תיאור היסטורי שנכתב בראשית המאה העשרים. חיבור זה מעמיק באמונות, במנהגים ובטקסים של הדת הרומית הקדומה, ומתמקד במקורותיה ובמאפייניה הנבדלים מהתפתחויות מאוחרות יותר שהושפעו מתרבויות זרות. הספר שואף לחקור את ההיבטים היסודיים של הדת הרומית הילידית, ובפרט את מה שמכונה לעתים קרובות "דת נומה". פתיחת הטקסט מכוננת את הרעיון שהבנת הדת הרומית המוקדמת מחייבת לקלף שכבות של השפעות מאוחרות יותר ולשקול את מרכיביה הילידיים. Bailey מתחיל בהקבלה בין חקר הדת הרומית לבין שחזור ארכיאולוגי, ומדגיש את ההכרח להבין את האמונות הילידיות בטרם שונו על ידי רעיונות חיצוניים. הוא מדגיש את חשיבותם של מקורות ראשוניים כגון כתובות ששרדו וטקסים עתיקים כדי לדלות את המבנה הרוחני האותנטי של רומא המוקדמת, שהוא מתכוון לבחון לאורך הפרקים הבאים. המבוא משמש יסוד לחקירה מעמיקה יותר של היבטים מרכזיים באמונה העתיקה הזאת, כגון פולחן הבית, מנהגים חקלאיים וההבנה הרוחנית של תופעות הטבע.