The Great Stone Face, and Other Tales of the White Mountains
על הספר
„הפנים הגדולות מאבן וסיפורים אחרים מההרים הלבנים” מאת נתניאל הות'ורן הוא אוסף של סיפורים בדיוניים, שככל הנראה נכתבו בסוף המאה ה־19. היצירה סובבת סביב נושאים של הוד הטבע ושאיפות האדם, ומתמקדת ב„פנים הגדולות מאבן” האיקוניות בניו המפשייר, המשמשות סמל לאצילות ולמעלה טובה. האוסף בוחן דמויות שונות שעוצבו בידי סביבתן ואת מסעותיהן בחיפוש אחר גדולה, כאשר הדמות הראשית, ארנסט, מייצגת תקווה וכמיהה לאידיאל מוסרי הקשור ל„פנים הגדולות מאבן”. בתחילת הספר, הסיפור הפותח מציג אם ובנה הצעיר, ארנסט, המוקסמים מ„פנים הגדולות מאבן” — תצורת סלע הדומה לפני אדם. כאשר הם משוחחים על נבואה עתיקה המבשרת את הופעתו של אדם אצילי הנושא דמיון ל„פנים הגדולות מאבן”, הערצתו של ארנסט הולכת וגוברת. הסיפור ממשיך לעקוב אחר ארנסט כשהוא מתבגר, כאשר הפנים משמשות לו נוכחות מנחה וממלאות את חייו באידיאלים נעלים. כאשר נפוצות שמועות על דמויות עשירות או רבות־עוצמה שונות החוזרות לעמק, וכל אחת מהן טוענת לקשר לנבואה, ארנסט נותר איתן בתקוותו שהאיש הגדול האמיתי יופיע. אולם בעודו מתבונן בדמויות השואפות להגשים את הנבואה, ובהן הסוחר החמדן גאת'רגולד, הוא מתמודד עם ההכרה שגדולה אמיתית עשויה ללבוש צורות שאחרים אינם מזהים, ובכך לערער על הציפיות והאמונות של הסובבים אותו.
