גאורגיקון" של ורגילוס הוא שיר שנפרס ככל הנראה בשנת 29 לפנהס. יצירה זו מציגה את החקלאות לא כמטאפורה של שלווה וחיי כפר, אלא כמאבקה של האנושות בעולם הטבעי העוין. השיר מורכב מארבעה ספרים ועוסק בגידול חקלאי, ייצור יין, רכישת בעלי חיים ומלכות הדבורים. באמצעות הנחיות טכניות וסיפורים מיתולוגיים – כגון אלו של אריסטאאוס ואורפאוס – ורגילוס בוחן את המתחים שבין מאמצי האדם לכוחות הטבע, בין עידנים של שגשוג למציאות העכשווית, בין ערכים כפריים לשחיתות אורבנית, ומשלב בין מטרה חינוכית לדרמה אפית.