על הגאומטריה של מצרים העתיקה" מאת אמיל וייר היא פרסם אקדמי שהוצג בשלהי המאה ה-19. עבודה זו בוחנת את הידע הגאומטרי והשיטות של הציוויליזציה המצרית העתיקה, ומדגישה את תרומתה להתפתחות הגאומטריה כמדע. הספר מיועד לקוראים שמעוניינים בהיסטוריה של המתמטיקה ובהישגים הרוחניים של התרבויות העתיקות. בפרסם זה, אמיל וייר מחקר את מקורות והתפתחות ההבנה הגאומטרית במצרים העתיקה, וטוען כי מצרים לא הייתה רק בית הולדתה של המתמטיקה, אלא שתרבויות שונות פיתחו רעיונות גאומטריים משימושים פרקטיים. המחבר בוחן דיווחים היסטוריים של פילוסופים יוונים, כמו הרודוטוס ואפלטון, ומפרט את הדרך בה היוונים רכשו את ידעם הגאומטרי מקדשנים מצרים. בנוסף, וייר מנתח טקסטים עתיקים וחפצים ארכאולוגיים, כגון הפפירוס של רינד, על מנת להוכיח את הבנת המתקדמת שהייתה למצרים בתחומי מדידת אדמה, בנייה גאומטרית ויישומים פרקטיים. העבודה מסתיימת בטענה לגבי הרמה הגבוהה של הגאומטריה המצרית, וחושפת את המורשת התרבותית שהשפיעה באופן משמעותי על המחשבה המתמטית שלאחר מכן.