ספר הדת האלוהית: שיחה על ההשגחה האלוהית" מאת קתרין הוא חיבור רוחני שנכתב בשלהי המאה ה-14. יצירה זו חוקרת נושאים עמוקים של אמונה, אהבה והיחס בין האנושות לאלוהים, מתוך התבוננות ותפילה. הדמות המרכזית בספר היא נשמה המתשאלת אחר קשר אלוהי ומתפללת לטובתם של אחרים, במיוחד של הכנסייה ושל העולם כולו. הטקסט מציג את הנשמה זו כאדם המלא ברצון עמוק לכבוד אלוהים ולריפוי הבעיות הרוחניות של האנושות; היא משתתפת בתפילות נלהבות ובהתבוננות, ומגישה ארבע בקשות לאלוהים: לקדושתה האישית, לרפורמה בכנסייה, לשלום בין הנוצרים ולהשגחה האלוהית על כל אדם. ככל שהסיפור מתקדם, הנשמה מקבלת אור מרצון אלוהים לעולם, וחווה עוד יותר נלהבות בבקשותיה. המחברת מדגישה את חשיבות הتواضع, האהבה והרצון האמיתי להתאחד עם אלוהים דרך המעשים והתפילות שלנו, ומספקת בסיס לדיונים עמוקים יותר על מהות החטא, הנדיבות והרחמה האלוהית.