זיכרונות" מאת ראול ברנדאו הם ספר זיכרונות שנכתב בתחילת המאה ה-20. היצירה משקפת את החוויות האישיות של המחבר, את זיכרונותיו ואת התגובות שלו לחיים, למוות ולמהות הקיום. באמצעות שרשרת של מחשבות, ברנדאו חוקר את הרגעים הכואבים בחייו, ועוסק בנושאים כמו נוסטלגיה, אובדן והזמן שחולף, ביחד עם השפעתם של אנשים שהשפיעו עליו. הפרק הראשון של "זיכרונות" מציג בפני הקורא את האופי המחשבתי של המחבר, כאשר הוא מעריך את חייו אך גם מתחרט עליהם. הספר מתחיל בהכרה של ברנדאו בטעויותיו ובתשוקותיו שלעבר, ובהודאה להזדמנות שניתנה לו לחזות ב"המראות המטושטשות של החיים". הוא משתף בזיכרונות חיים מילדותו, ומציין את הרגעים הקצרים אך החשובים שהשפיעו עמוקות על חייו – החל ממות אביו ועד לזיכרונות מבית ילדותו. אווירת הטקסט מלאה בתשוקה ומלנכוליה, כאשר ברנדאו מכיר בחוסר היציבות של החיים ובהיעלמותן של האנשים שאיבד. אופן התיאור הזה ממשיך לאורך כל הספר.