„יומנו של אדם מיותר וסיפורים אחרים” מאת איוון סרגייביץ' טורגנייב הוא אוסף של סיפורים קצרים שנכתבו באמצע המאה ה־19. הסיפור הנושא את שם האוסף, המתמקד בנושאים של שעמום קיומי וביקורת חברתית, מציג את צ'ולקטורין, אדם המתמודד עם היותו מיותר ועם ניכורו בחברה הרוסית. האוסף מעמיק בנופים הרגשיים והפסיכולוגיים של דמויותיו, ומהרהר במעמקי החוויה האנושית ובמורכבותם של האהבה והחיים. בתחילת הסיפור הנושא את שם האוסף אנו פוגשים את צ'ולקטורין, שמתחיל לכתוב את יומנו בציפייה למותו הקרב. הוא מהרהר בעברו וברגשות חוסר התועלת שהגדירו את קיומו. חינוכו במשפחה לא מתפקדת—שניכרו בה התמכרותו של אביו להימורים וסגולתה הכובלת של אמו—מעצב את תפיסותיו בנוגע למערכות יחסים ולחיים. כשהוא שב אל זיכרונות נעוריו, הוא מתמודד עם רגשות של חוסר ערך וגעגוע, ובכך מכין את הקרקע לחקירה מעמיקה של הזהות בחברה שנראית אדישה למאבקיו. הגיגיו של צ'ולקטורין חושפים את עומק מלנכולייתו, ומובילים את הקוראים אל נרטיב מהורהר על משמעות התחושה שאתה מיותר.
דף ויקיפדיה על ספר זה: en.wikipedia.org/wiki/The_Diary_of_a_Superfluous_Man