"Öreg szekér fakó hám: Újabb elbeszélések" מאת קלמן מיקסאט הוא קובץ סיפורים קצרים שנכתב בראשית המאה העשרים. יצירה זו משקפת ככל הנראה את החיים החברתיים-תרבותיים של הונגריה בתקופתה, ומשלבת יסודות של פולקלור, הומור ופרשנות חברתית. דרך הנרטיבים השונים יכולים הקוראים לצפות לפגוש דמויות מעוצבות בעושר ואת יחסי הגומלין ביניהן בהקשר הונגרי מובהק, תוך בחינת נושאים של מסורת ומודרניות. פתיחת הקובץ מציגה סיפור שבמרכזו Lányi Pál, בעל אחוזה המתגאה מאוד בשני עצי תירזה שנטע. ההיקשרות שלו לעצים נעשית כמעט אובססיבית כשהוא מטפח אותם ומוקיר את יופיים. הטקסט חושף את השתזרות חיי האדם בטבע, וכן תחושת אובדן קרב ביחס הן לעצים והן ל-Pál עצמו. ככל שהנרטיב מתפתח, הוא רומז לנושאים של תמותה, מורשת והשלכות המעשים האנושיים, ומכין את הבמה לסיפור רווי נימות פילוסופיות ומורכבות הרגשות האנושיים ביחס לסביבתם.