Ultimatum
על הספר
„אולטימטום“ מאת אלווארו דה קמפוש הוא טקסט פרובוקטיבי, דמוי מניפסט, שנכתב בראשית המאה ה־20, בשנת 1917. הספר הוא יצירה ביקורתית וסאטירית המבטאת בוז כלפי החברה האירופית בת זמננו, הפוליטיקאים שלה ודמויות התרבות שלה. הוא עוסק בנושאים של התפכחות, קיפאון היצירתיות וכמיהה לסדר עולמי חדש וחדשני. ב„אולטימטום“ אלווארו דה קמפוש, הטרונים של המשורר הפורטוגלי פרננדו פסואה, מטיח מסכת חרפות עזה בשורה של דמויות בולטות, ומאשים אותן בתרומתן להתנוונותה המוסרית והאינטלקטואלית של אירופה. הטקסט מאמץ נימה נלהבת ואנרגטית כשהוא מכריז על „fallência geral“, כלומר כישלונה הכללי של הציוויליזציה, ומציע כי תחלואי החברה נובעים מניתוק עמוק בין הרגישות האנושית לבין גירויי החיים המודרניים. קמפוש קורא ל„הסתגלות מלאכותית“ שתעורר מחדש את היצירתיות, ומציע שינויים רדיקליים בפרדיגמות הפוליטיות, האמנותיות והפילוסופיות. בסופו של דבר הוא חוזה עתיד שיונהג בידי „אנשי־על“, המגלמים שלמות, מורכבות והרמוניה, וקורא להמצאה מחדש של הערכים והמבנים החברתיים בתוך התוהו ובוהו של מלחמת העולם הראשונה.
