״נאום לרגל סיום שנת הלימודים ב־29 בספטמבר 1809״ מאת גאורג וילהלם פרידריך הגל הוא מסה פילוסופית ונאום חינוכי שנכתב בראשית המאה ה־19. נאום זה, שנישא בטקס סיום בבית ספר, מדגיש את ערכי החינוך ואת היחסים בין הלמידה המסורתית ללמידה המודרנית. הגל דן בצורך בבסיס איתן בשפות ובספרות הקלאסיות, ובמקביל דוגל בשילוב מאוזן של מיומנויות וידע בני זמננו. בנאום זה הגל מהרהר בחשיבות החינוך בעיצובם של היחיד והחברה. הוא מדגיש את המשמעות ההיסטורית של הלימודים הקלאסיים, ובייחוד של לימודי יוון ורומא, כיסוד לחינוך מקיף ומאוזן. הגל טוען שבאמצעות לימוד הקלאסיקות יכולים התלמידים לפתח את שכלם ולהעמיק את הבנתם את העולם. הוא מכיר גם בצורך בתוכנית לימודים מודרנית המשלבת ידע מעשי הרלוונטי לאזרח בן זמננו, וטוען כי איזון הרמוני בין חוכמת העבר לצרכים המודרניים חיוני למערכת חינוך איתנה. בדברי הסיום שלו מעודד הגל את התלמידים לשאת את הלקחים שלמדו אל מאמציהם בעתיד, ומדגיש את הכרת התודה כלפי מחנכיהם וכלפי המדינה.