Queer people
על הספר
"Queer people" מאת בייזיל תומסון הוא זיכרונות של שיטור ומודיעין שנכתבו בראשית המאה העשרים. הוא מציע דין-וחשבון מבפנים על סקוטלנד יארד ועל הענף המיוחד, ומראה כיצד ארגון, עבודת שטח ומזל — לא מדעי זיהוי פלילי דמיוניים — פותרים תיקים אמיתיים, וכיצד קדחת מלחמה ושמועות עלולים לפגום בשיפוט שקול. צפו לאנקדוטות חיות של פשע אמיתי וריגול: גניבות תכשיטים, תרמיות אמון, בהלות מרגלים, אלימות פוליטית, ומלאכת היומיום של בלשים ו"ציידי גנבים". פתיחת החיבור עוברת מהקדמה קצרה וצנועה אל פירוק מהיר של מסתורין ספרות הבלשים, כאשר המספר מנגיד ראוותנות שרלוקית עם המערכות השיטתיות ומלאכת השדה של היארד. הוא משרטט את מבנה ה-CID, משבח "ציידי גנבים", וממחיש תושייה מעשית בווינייטות חדות (פיתיון לכייסי אוטובוס, התחפשות לגנן, התחכמות לחשודים בחנויות וברכבת התחתית). הפרק הבא חושף "שקרנות מתבגרת" דרך תיקים של מכתבי רעל מזויפים וסיפור חטיפה ומרגלים בדוי של משרתת בעלת דמיון, ואחריהם השבת שרשרת הפנינים הגנובה המפורסמת ופשיטות על מְקַבְּלֵי גנבה ופורצי כספות. אחר כך בא סקר של תרמיות קלאסיות — מכתבי האסיר הספרדי, "תרמית האמון" האמריקאית, איש ש"גנב שורת בתים", ורופא מזויף השודד מטופלים שהוא מעמיד פנים שבודק. בראשית נרטיב המלחמה הוא נזכר בניטרול המהיר של רשת מרגלים גרמנית, בגיוס חלק, ואחר כך בקטלוג מתגלגל של היסטריה ציבורית — רוסים "שנראו" בבריטניה, בהלות יונים ואלחוט, מיתוסי משטחי תותחים, מדורי מודעות מוצפנים ואיתותי לילה מדומים — שכל אחד מהם נחקר בסבלנות והופרך. לבסוף מתחקים פרקי הענף המיוחד המוקדמים אחר התפתחותו מאנרכיסטים וסופרג'יסטיות אל חובות המלחמה, מציינים את ירידת הפשיעה כשעבריינים התגייסו (ובהם זוכה V.C.), ומציעים דיוקנאות אנושיים מהירים משיטפון המכתבים, התיירים, הפליטים, המעצר באולימפיה, והמוזרויות היומיומיות שגדשו את חודשי המלחמה הראשונים.
הערות
מהדורת Garden City, N.Y. (Doubleday, Page & company) נושאת את הכותרת: My experiences at Scotland Yard.
