„ספרות אנגלית” מאת ויליאם ג'יי. לונג הוא חיבור מקיף המשמש סקירה היסטורית של הספרות האנגלית, מראשיתה בתקופה האנגלו־סקסונית ועד לסוף העידן הוויקטוריאני. יצירה זו, שנכתבה בראשית המאה ה־20, מבקשת לעורר בתלמידים את הרצון לקרוא ספרות גדולה, ובה בעת מדגישה הן את הפרשנויות האישיות והן את הפרשנויות ההיסטוריות של יצירות ספרות. לונג שואף להעביר את התפתחותה של הספרות, ולהראות כיצד היא משקפת את רוחה של כל תקופה ואת האידיאלים שעיצבו את העולם דובר האנגלית. פתיחת החיבור מציגה לקורא את מטרותיו הכוללות של הספר, ובהן טיפוח אהבה לספרות והענקת תובנות באשר למשמעותה. לונג דן בטבעה הכפול של הספרות, המאזן בין הנאה לבין הבנה אנליטית, ומדגיש את התכונות האישיות המהדהדות לאורך ההיסטוריה הספרותית. הוא מדגיש את החשיבות שבהבנת ההקשר החברתי־היסטורי שמאחורי יצירות ספרות, ובכך מכין את הקרקע לפרקים שיבחנו בפירוט תקופות ומחברים שונים, החל בהשפעתה העמוקה של השירה האנגלו־סקסונית ובדמויות המפתח שלה, כגון ביאוולף וקֶדמוֹן.