הנוער הגרמני" של ואלטר רתנאו הוא מחקר פילוסופי שנכתב בשלהי המאה ה-19, בעיקר בתקופת מלחמת העולם הראשונה. הספר עוסק באתגרים המוסריים והקיומיים שעמדו בפני הנוער הגרמני של אותה תקופה, ומדגיש את החשיבות שבהתחדשות פנימית ובאחריות קולקטיבית לעיצוב העתיד. רתנאו מתכוון באופן ישיר אל הדור הצעיר, ומעודד אותו להימקד בהתבוננות עמוקה ולהתמודד עם המשברים המוסריים שנגרמו על ידי המלחמה וההתדרדרות החברתית. הפתיחה של הספר מציגה אווירה חמורה ומעוררת תובנות; רתנאו מקבל את הנוער להבין את החשיבות שברגע ההיסטורי שבו הם נמצאים. הוא משקף את השינויים העמוקים שנגרמו על ידי המלחמה, ואת האחריות הטבעית שנוצרת מכך שהם חלק מדור שחווה מעברה בן חשיבות בהיסטוריה. הוא מדגיש את הצורך ברוח חדשה, שמتجاوزת את המכניזציה והאמביציות השטחיות, ומקדמת התחדשות מבוססת על ערכים של צדק וקהילה. רתנאו מביע דאגה עמוקה לגבי היכולת של הנוער לעלות מעל השרידים שהשאירו אחריהם אבותיהם, בעת שהם נאבקים בדילמות שבין אמונה לספקנות – דילמות שלדעתו הן בלתי נמנעות ליצירת עתיד משמעותי.