"The Civilization of Illiteracy" מאת Mihai Nadin הוא עיון ביקורתי באוריינות ובהשלכותיה בחברה בת זמננו, שנכתב ככל הנראה בסוף המאה העשרים. הספר בוחן את דעיכת האוריינות המסורתית בהקשר של התקדמות טכנולוגית מהירה ושינוי תרבותי, ומנתח כיצד תמורות אלה משפיעות על התנהגות אנושית, תקשורת ומבנה החברה בכללותו. Nadin מעלה את הטענה שאנו נכנסים לציוויליזציה חדשה המאופיינת ב"אנאלפביתיות", החורגת מן ההבנה המקובלת של אוריינות, ומעוררת שאלות בדבר הכישורים, הערכים והנורמות המעצבים את חיי היומיום שלנו. פתיחת הטקסט מכשירה את הקרקע בדיון בהאצה המוחצת של ייצור המידע בעת המודרנית, המוצבת מול הדגש הפוחת על כישורי האוריינות המסורתיים. היא מציגה דמויות מנוגדות, כגון Zizi, מעצבת שיער בת זמננו, ודמויות היסטוריות כמו Melanchton, כדי להמחיש את ההבדלים בידע ובמעורבות בעולמותיהם. Nadin מדגיש כיצד בני אדם מודרניים מעדיפים לעיתים קרובות מידע שטחי ויעילות על פני הבנה מעמיקה, כפי שעולה מן האינטראקציות הרדודות של Zizi המשקפות מגמה חברתית רחבה יותר לכיוון צרכנות. המחבר מביע תערובת של דאגה וסקרנות באשר לטבעה המשתנה של התקשורת ושל הזהות האישית בסביבה המשתנה במהירות, ומציין כי המעבר לציוויליזציה של אנאלפביתיות הוא תופעה הכרחית ובלתי נמנעת כאחד.
זכויות יוצרים 1997