סין, יפן וארצות הברית“ מאת ג’והן דיווי היא חקירה פילוסופית המתמקדת בנסיבות העכשוויות במזרח הרחוק ובהשפעותיהן על ועידת וושינגטון, ונכתבה בתחילת המאה ה-20. הטקסט בוחן את היחסים המורכבים ולעתים תוססים בין יפן, סין וארצות הברית בתקופה מכרעת ביחסים הבינלאומיים, שהתאפיינה בהשפעה הגדלת של יפן ובהשלכות האימפריאליזם המערבי. בחלק הראשון של הספר מודגשים ההבדלים החדים באווירה הפוליטית ובתחושות הציבוריות בין יפן לסין; נציין את חוסר הבטחה של יפן בנוגע למעמדה הבינלאומי, ואת הפחד השורר בסין מפני שהיא תוכל להידומנת על ידי אינטרסים יפניים. דיווי מביע ביקורת על הדרך שבה מסרים דיפלומטיים מתפרשים באופן שונה בשתי המדינות, וחושף את הפער הפסיכולוגי העמוק שביניהן. הוא מציע דוגמאות קונקרטיות להשפעה הכלכלית והצבאית הגדלת של יפן בסין, ומדגיש את הצורך הדחוף בהבנה מעמיקה יותר של היחסים בין מזרח למערב בתקופה זו.