טבע האדם והתנהגותו: מבוא לפסיכולוגיה חברתית" של ג'ון דיואי הוא חיבור פילוסופי העוסק בפסיכולוגיה חברתית, אשר נכתב כנראה בתחילת המאה ה-20. החיבור מחקר את היחסים המורכבים שבין התנהגות אנושית, עקרונות מוסריים וסביבות חברתיות, ומדגיש כיצד הרגלים משפיעים על התנהגות אישית וחברתית. העיסוק של דיואי ברעיון הרגל כאלמנט מרכזי בהתנהגות אנושית מספק את הבסיס לבחינה עמוקה יותר של הקשר בין המוסר לטבע האנושית ולתנאים החברתיים. בפתיחת החיבור מוצגת ההנחה שדעות מוסריות מסורתיות לעתים קרובות מביטות בטבע האנושית בחשד, מה שגורם לניתוק בין המוסר למציאות התנהגות האנושית. דיואי מבקר את הגישה ההיסטורית של מוסריים אשר ראו בטבע האנושית דבר לא חיובי, וחוקר כיצד המבנים החברתיים משפיעים על התנהגויות אינדיבידואליות. הוא טוען שהבנת הרגלים – שהם שילוב של תשוקות וחכמה – היא בעלת חשיבות מכרעת לגישה ריאליסטית יותר לפסיכולוגיה חברתית, ומציע שעקרונות מוסריים צריכים להיות מבוססים על מחקר אמפירי של טבע האנושית ותנאים חברתיים, ולא על אידאלים אבסטרקטיים. דרך חקירה זו הוא מציע תפיסה שלמה ופרקטית יותר לדיון בנושא המוסר בהקשר של התנהגות אנושית.