היסטוריה של הספרות והאמנות הדרמטית בספרד, כתב עת שלישי” מאת שאק הוא יצירה אקדמית המתמקדת בהערכה ובסיווג של הספרות והאמנות הדרמטית הספרדית, ונכתבה ככל הנראה בשלהי המאה ה-19. הספר מדן בשיטות, בסגנונות ובהקשרים ההיסטוריים של יצירות בולטות, במיוחד אלו של המחזא לופה דה וגה, ובוחן את התפתחות מחזותיו לאורך הזמן. הוא מספק תובנות לגבי החשיבות התרבותית של אלה המחזות ומדגיש את תרומתם לספרות הספרדית. החלק הראשון של הכתב עת מתמקד בסיווג הקומדיות של לופה דה וגה, ומציין את ההבדלים הברורים בין יצירותיו הראשונות לאחרונות. הוא מפרט את המאפיינים שמגדירים את סגנון המחזה שלו – דיאלוגים מהירים, תמונות חיות, ומגוון עשיר של דמויות ואירועים. מספר דוגמאות ממחזותיו, כגון “הברון פרנאן גונזלס” ו“נערות סימנקאס”, מוצגות במסגרת הספר, והן מדגישות נושאים של היסטוריה, מסורת וזהות לאומית המשפיעים עמוקות על סיפוריו. הטקסט מדגיש את היכולת של לופה דה וגה לשלב בין סיפורים היסטוריים ואגדיים, ומציג תמונה שלמה של המורשת התרבותית הספרדית דרך מחזותיו.