היפה המנשקת טבאק“, של אלכסנדר סרגייביץ’ פושקין, היא יצירה שירית שנכתבה בראשית המאה ה-19, בתום העידן הרומנטי בספרות. השיר עוסק בנושאים של יופי, תשוקה והקסם המיוחד הכרוך בשימוש בטבאק, וחוקר את ההבדלים בין הקסם של הטבע לבין הרצונות האנושיים. המדבר בשיר מתאהב באישה יפה בשם קלימנה, ומציין את העדיפות החריגה שלה לנשימת טבאק במקום פרחים. הוא משלב בין מספר תמונות מצחיקות, ומשווה את בחירתה של האישה עם בחירותיהם של דמויות שונות – החל מפרופסור מבוגר ועד חייל צעיר – אשר כולם עסוקים בריטואלי הקשורים לטבאק. לאורך השיר, המדבר מביע תשוקה לשינוי, ומקווה שיהיה הטבאק שהאישה אוהבת כל כך; דבר הממחיש את השילוב בין תשוקה למלנכוליה. בסופו של דבר, השיר מביא לידי ביטוי את תמצית האהבה שאינה ניתנת להשגה, וחושף הן את ההערכה והן את תחושת ההסתפקות בפני האופי המר-מתוק של התשוקה.