"How to Teach a Foreign Language" מאת אוטו יספרסן הוא מדריך פדגוגי שנכתב בראשית המאה העשרים. הטקסט מתמקד ברפורמה של שיטות הוראת שפות זרות, ודוגל בגישה יעילה ומעוררת יותר, הרחוקה מאוד מן השינון המסורתי. יספרסן, בלשן ופונטיקאי נודע, מטיל ספק בפרקטיקות מבוססות ומציע שיטה הנותנת עדיפות לתקשורת הגיונית ולקשרים משמעותיים בלמידת שפה. פתיחת הספר קובעת את הטון לחקירתו של יספרסן ברפורמת הוראת השפות. הוא חולק את דרכו אל תחום זה, ומדגיש מאמצים מפוזרים ראשונים לכיוון רפורמה ואת צמיחתו לבסוף של תנועה בסקנדינביה. הוא מציג שיטה חדשה, אך מכיר במורכבות של מתן שם לה, שכן היא כוללת מגוון גישות. יספרסן טוען כי המטרה העיקרית של לימוד שפה זרה צריכה להיות טיפוח התקשורת, הן בקבלת מחשבות והן במסירתן, ובכך מדגיש את חשיבות השימוש המעשי בשפה על פני תרגילי דקדוק ותרגום גרידא. טיעון יסוד זה ממסגר את חקירת הספר בשיטות הוראה חדשניות שמטרתן לחזק את הכשירות הלשונית בקרב התלמידים.