הצרפתים באלג’יר”, מאת ארנסט אלבי וקלמנס למפינג, הוא ספר היסטורי שנכתב באמצע המאה ה-19. היצירה מציגה באופן חי ובהיר את החוויות של חיילי הלגיון הזר הצרפתי במהלך מבצעיהם באלג’יר, ומפרטת הן את ההתנסויות התרבותיות שלהם והן את המציאות הקשה של המלחמה הקולוניאלית. סביר שהספר ימשוך את עניינם של קוראים המעוניינים בהיסטוריה צבאית, בחקרי קולוניאליזם ובסיפורים אישיים על מסעות ועימותים. בתחילת הספר, המחברים משתפים במכתב מרתק המתאר את החיים בעיר המבוצרת קולאה, לצד תגובות על התרבות הערבית המקומית ועל הקשיים שעמדו בפני החיילים ששהו שם. הכותבים מבליטים את הפער בין התצוגה הרומנטיזית של המלחמה לבין קשיי החיים היומיומיים בלגיון, כולל ההשפעה של הקרבות והאקלים על בריאות החיילים. דרך זו מוצגים לקוראים נושאים כמו התשוקה לבית, היחדות בתנאי קשיים והמורכבות של ההתכתשויות התרבותיות בין החיילים הצרפתים לבין החברה הערבית, מה שמכניס אותם להרפתקאות נוספות ומאתגרות בפרקים שלאחר מכן.
החלק הראשון הוא תרגום מוקצר של ספרו “Erinnerungen aus Algerien“ של למפינג, אשר פורסם בשתי חלקים באודנבורג בשנים 1844–1846. החלק השני כולל כותרת משנית: “האסירים של אבד-אל-קאדר, או חמישה חודשים בשבי בקרב הערבים“. הספר נכתב על ידי מ. א. דה פרנס, לוטנן בצי הצרפתי, והוא תרגום מוקצר של רומן בשני כרכים מאת א. פ. אלבי, אשר פורסם בשם “Les prisonniers d’Abd-el-Kader, ou Cinq mois de captivité chez les Arabes“ על ידי א. דה פרנס, בפריז בשנת 1837.