«הדריאדה: רומן» מאת ג׳סטין ה׳ מקארתי הוא רומן שנכתב בראשית המאה העשרים. העלילה מתרחשת ביוון של ימי הביניים, הנתונה לשלטון הפרנקים, ושוזרת רומנסה אבירית בקסם פגאני יווני שטרם דעך, כאשר חייל שכיר מחוספס, נסיך צעיר ונעלה באופיו ונימפת יער בת־אלמוות נפגשים ומתנגשים. המוקד האפשרי הוא העימות בין ציניות לאידיאליזם, עמידותו של קסם האלים הקדומים ואהבה מסוכנת בין בן תמותה לבת־אלמוות, בעיקר באמצעות סימון מרואן, ריינואר מן הסלע והדריאדה ארגתונה. פתיחת הרומן עוקבת אחר סימון מרואן אל תוך יער אלאוסיס, שבו שנינותו הגסה, ארנקו הריק ו״פנס הכנות״ המיזנתרופי שלו עומדים בניגוד חריף לאביר צעיר שהוא פוגש כשהוא קורא את «הרומן על הוורד». לאחר שהוא מפנה בזדון את הגנבים האורבים לעבר האביר, סימון מנמנם ומתעורר אל מול ארגתונה, דריאדה הטוענת למוצא עתיק ולכוח שאינו דורש מאמץ; היא דוחה את חיזוריו המגושמים ומאלצת אותו לסייע לרוכב שנפל למארב. היא דוהרת איתו אל המקום, מזמנת סערת אימים שמפזרת את השודדים ומטפלת בצעיר הפצוע—ריינואר—שחייו ומרצו מתעוררים מחדש תחת מגעה. בעוד סימון מביא מים, ארגתונה וריינואר מחליפים מילים רכות שהופכות לאהבה ראשונה; הוא מציע לה מסירות לכל החיים, ואף מוכן להתגורר ביער, ואילו היא, הכבולה לחורש הירוק, מהססת ויוצאת לחפש עשב מרפא. בינתיים סימון חוזר מבלי שיבחינו בו, מצותת לפגישתם, גונב את ספרו היקר של האביר, ובקרוע בין קנאה לרחמים, משתעשע במחשבות אפלות יותר על יריבו חסר הישע.