Les préjugés nécessaires
על הספר
Les préjugés nécessaires מאת אמיל פאגֶה הוא חיבור פילוסופי שנכתב בראשית המאה העשרים. הוא בוחן כיצד חברות נבנות ומוחזקות יחד באמצעות „דעות קדומות הכרחיות“ — אמונות שבני אדם מאמצים פחות מתוך הוכחה ויותר מתוך צורך חברתי. בטענה שבני האדם הם משפחתיים מטבעם וחברתיים רק באי-רצון, הוא טוען שהמלחמה גם יוצרת את החברה וגם מקיימת אותה, מחשלת לכידות אזרחית ומעצבת מחדש אינסטינקטים. נראה שהחיבור עתיד לנתח אמונות יסוד (כגון אהבת החיים ורצון חופשי) ככלים המיישרים את הפרט עם הישרדות הקולקטיב. פתיחת החיבור שואלת אם בני האדם חברתיים מלידה, משווה אותנו לחיות בודדות, חברתיות ועדריות, ומסיקה שאנו דומים ביותר לעדריות. הוא מתחקה אחר נתיב מגידול ילדים ממושך אל המשפחה, הישיבה במקום, הביות והחקלאות, ואחר כך טוען שהחברה האמיתית לא צמחה מן המשפחה אלא מן המלחמה שדחף לחץ האוכלוסין, אשר חייבה קואליציות הגנה, חוקים ומדינות קבע המרוממות מידות מלחמתיות. פאגֶה מגדיר אז את „הדעות הקדומות ההכרחיות“ ומדגים שתיים: אהבת החיים, שהחברה מסיטה מדחף אישי אל הקרבה עצמית פטריוטית, והרצון החופשי, הנחשב לאשליה סבירה אך לאמונה שכופה החברה, שעליה מושתתים אחריות, ענישה, חרטה וחזרה בתשובה. הפרק נחתם בסקר ביקורות על הרצון (שפינוזה, שופנהאואר, ניטשה, ריבו) תוך הסבר מדוע האמונה בחופש נמשכת משום שהחברה זקוקה לה.
