הקוראן” מאת ג’. אמ. רודוול וג’י. מרגוליות הוא טקסט דתי שתורגם מערבית, ומשקף את הלימודים וההתגלויות שניתנו לנביא מוחמד במהלך המאה ה-7. הספר מהווה אחד מהטקסטים הבסיסיים של האסלאם, ומכיל את המסגרות הרוחניות, המוסריות והחוקיות שמנהלות את חיי המוסלמים. תוכנו מכיל מגוון נושאים, בהם טבע האלוהים, הדרכות להתנהגות מוסרית, וסיפורים על נביאים קודמים וקהילותיהם. החלק הראשון של “הקוראן” מציג הכנסה המדגישה את ההשפעה החשובה שלו על החשיבה האנושית ועל החברה, במיוחד בהפיכת התרבויות השבטיות לקהילה דתית מאוחדת. הספר מדן על ההקשר ההיסטורי של ההתגלויות שניתנו למוחמד, על המבנה של הסורות (הפרקים) ועל החשיבות של ההדרכה האלוהית המוצגת בו. הטקסט מבלין גם את האתגרים הנוצרים בפרשנת “הקוראן”, ועל הסגנון הספרותי של הערבית המקורית, אשר משלב אלמנטים פואטיים ורטוריים במטרה למשוך את תשומת הלב של הקורא. מספר סורות המוצגות בתחילת הספר עוסקות בנושאים כמו אחדות אלוהית, אחריות מוסרית, חשיבות התפילה וההשלכות של אי-אמונה, ומספקות את הבסיס לנושאים הרחבים יותר המוזכרים במהלך הטקסט.
ראו גם: PG#3434, תרגום די.מ. רודוול; ו-PG #7440, תרגום ג'ורג' סייל.