"סיפורים קצרים" מאת פיודור דוסטויבסקי הוא אוסף של נרטיבים שנכתבו בשלהי המאה התשע-עשרה. הספר כולל סיפורים המעמיקים בפסיכולוגיה האנושית, בדילמות מוסריות ובסוגיות חברתיות, ובוחנים את מורכבויות האופי והחברה באמצעות גיבורים שונים. בין הסיפורים הכלולים נמצא "גנב ישר", המציג רווק ואת יחסיו המוזרים עם עוזרת ביתו ועם דייר חדש, וחושף נושאים של אמפתיה, בדידות וטיב הגניבה. בתחילת האוסף, הסיפור הפותח מתחיל במספר, רווק בודד, המקיים שיחה בלתי צפויה עם עוזרת ביתו, השקטה בדרך כלל, אגרפנה. היא מתעקשת לקבל דייר, חייל זקן בשם אסטפי איוואנוביץ', מה שממלא תחילה את המספר בהקלה לנוכח הסיכוי לחברה. ואולם גניבת המעיל הגדול של המספר יוצרת עד מהרה מתח בין הדמויות, ובמיוחד אצל אסטפי, שמתקבע על האירוע וחושף את פגיעותו שלו ואת מאבקיו המוסריים. מבוא זה מכשיר את הקרקע לחקירתו של דוסטויבסקי את יחסי האנוש ואת הסתירות שבתוכם.