Our Schools in War Time—and After
על הספר
בתי הספר שלנו בימי המלחמה – ואחריה”, מאת ארתור די. דין, הוא ספר היסטורי שנכתב ככל הנראה בשלהי המאה ה-20, בתקופת המועצמות הלאומית הרחבה שהתקיימה במהלך מלחמת העולם הראשונה. הספר דן בתפקידם ובשינוייהם של בתי הספר האמריקאיים בתגובה לדרישות המלחמה, ומציע לחינוך לשרת הן את הצרכים הלאומיים המיידיים והן את התועלות החברתיות לטווח הארוך. הוא מציג באופן מפורט את הדרכים שבהן חינוך יכול – וצריך – להתאים לחובות האזרחות ולשירות הלאומי, ומשקף את הפילוסופיה של שילוב בין למידה פרקטית להתנדבות בקהילה. הפרק הראשון של הספר מציג את ההבנה של ארצות הברית כי מאמצי המלחמה אינם מוגבלים רק לכוח הצבאי, אלא כוללים גם את מימון משאבים לאומיים, ובהם החינוך. דין מדגיש את החשיבות שבהכללת תוכן מלחמתי בתוכניות הלימודיות, ומציע יחס חדש בין חינוך לשירות המדינה ולפיתוח אחראות אזרחית בקרב הצעירים. הוא מביע ביקורת על הגישות ההיסטוריות של מדינות אחרות, ומציע גישה בנויה על חשיבה קדימה, המנצלת את המלחמה כאפשרות לשיפור ולחידוש שיטות החינוך.
