אגדות וסיפורים בשירה“ של מריה גויри היא אנתולוגיה של אגדות וסיפורים שנכתבו בתחילת המאה ה-20. אנתולוגיה זו משמשת כהכרה ספרותית לתלמידים, במטרה להכיר להם את היצירות הבסיסיות של הספרות הספרדית דרך בחירות נגישות. היא כוללת אגדות שמספקות לקחי מוסר, ומציגות נושאים של حكمה, טיפשות וערכים חברתיים באמצעות יצורים אנושותיים וסיטואציות הומוריסטיות. הפתיחה של האנתולוגיה מספקת לקורא את ההקשר הנדרש, ומדגישה את המטרה החינוכית שלה – לסייע לתלמידים שעלולים להימצא בחוסר במשאבים ספרותיים מקיפים לפתח הבנה ספרותית. בין היצירות של גויри נמצאות אגדות ידועות כמו “הסיגרה והנמלה“, הממחישות את ההשלכות של אורח חיים לא מבוקר, ו“הזאב והעצלן“, המדגישות את העוינות שנעשית על ידי החזקים כלפי החלשים. סיפורים אלה, העשירים בלקחי מוסר, מיועדים לא רק להסחיק את הקורא אלא גם לעודדו לחשוב ולהגיב על התנהגות בני אדם ועל האתיקה.